מנחת חינוך רכ״ה

מהדורה: מנחת חינוך, פיוטרקוב, תרס"ב

« מנחת חינוך רכ״ד:ד׳ מנחת חינוך רכ״ו:א׳ »

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא נְכַחֵשׁ עַל מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לְאַחֵר בְּיָדֵינוּ – שֶׁלֹּא נְכַחֵשׁ בַּמֶּה שֶׁהֻפְקַד בְּיָדֵינוּ וּבְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לְזוּלָתֵנוּ עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט יא לֹא תְכַחֲשׁוּ. וּבָא הַפֵּרוּשׁ שבועות לז ב, שֶׁבְּמָמוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּלְשׁוֹן סִפְרָא קדושים ב ג לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר. לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא תְכַחֲשׁוּ. גַּם זֹאת מִן הַמִּצְוֹת שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵעִיד בָּהֶן.

2 כסף משנה על משנה תורה, הלכות שבועות פתח ↗

ומ"ש ואין לוקין על לאו זה, הטעם מפני שאין בו מעשה.

1 שלא נכחש כו'. כ"כ הר"מ פ"א דשבועות ובפר"ד בדרך מצותיך הביא בשם סמ"ג דגם נביא שקר אזהרתי' מלאו זה לא תכחשו וגם מלאו שאח"ז אף דכתיב עמיתו מכל מקום כ"ש הוא והוא גילוי מלתא בעלמא ע"ש:

2 אבל אין בו מלקות דהוי לאו שאין בו מעשה. כ"ה בכ"מ פ"א דשבועות וע' פר"ד מביא בשם סמ"ג דמונה בכלל העשין מדבר שקר תרחק אם כן נראה דכאן חוץ מה שעובר על הלאו עובר גם בעשה הנ"ל:

1 משנה תורה, הלכות שבועות פתח ↗

שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ בֵּין פִּקָּדוֹן בֵּין מִלְוֶה אוֹ שֶׁגְּזָלוֹ אוֹ עֲשָׁקוֹ אוֹ מָצָא לוֹ אֲבֵדָה וְלֹא הֶחֱזִירָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְתָבַע מִמֶּנּוּ מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ וְכָפַר בּוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט יא "לֹא תְכַחֲשׁוּ" זוֹ אַזְהָרָה לִכְפִירַת מָמוֹן. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה. וְאִם נִשְׁבַּע לוֹ עַל שֶׁקֶר עַל מָמוֹן שֶׁכָּפַר בּוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלָאו אַחֵר וְעַל זֶה נֶאֱמַר ויקרא יט יא "לֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" זוֹ אַזְהָרָה לְנִשְׁבַּע עַל כְּפִירַת מָמוֹן. וּשְׁבוּעָה זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:

« מנחת חינוך רכ״ד:ד׳ מנחת חינוך רכ״ו:א׳ »